רשות האכיפה והגבייה מופקדת על אכיפת החלטות שיפוטיות, על גביית חובות שונים בין גופים פרטיים וכן על גביית קנסות, חובות ותשלומים שונים המגיעים למדינה..
הרשות מורכבת משתי יחידות:
- מערכת ההוצאה לפועל: ככלל, בהוצאה לפועל נגבים פסקי דין או החלטות אחרות של בית משפט בעניין אזרחי. בנוסף נגבים בהוצאה לפועל חיובים אחרים כגון פסק דין, שטרות שחוללו, משכנתאות וכו'. המדובר, על פי רוב באכיפת חיובים שבין אדם לחברו, אם כי לעתים, גם גופי המדינה פועלים באמצעות ההוצאה לפועל לאכיפת חיובים. דיני ההוצאה לפועל במדינת ישראל מוסדרים בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז- 1967 ובתקנות שהותקנו מכוחו.
- המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות: במרכז לגביית קנסות גובים חובות עבור אוצר המדינה. חריג לכך הוא "פיצוי בהליך פלילי". כאשר בית המשפט בהליך פלילי פוסק פיצוי לקורבן עבירה, המדינה, באמצעות המרכז לגביית קנסות, גובה את החוב עבור הקורבן.
זוכה בהוצל"פ:
חוק ההוצאה לפועל והתקנות על פיו מאפשרים מגוון של הליכים בהם ניתן לנקוט כנגד חייב כגון:
- עיקול מיטלטלין: עיקול נכסי מיטלטלין של החייב ומכירתם למרבה במחיר. ישנם מטלטלין שאינם ניתנים לעיקול, כגון הנכסים הבסיסיים הדרושים לאדם למחייתו, כלי עבודה שערכם איננו עולה על סכום הקבוע בתקנות, עיטורי צה"ל (על פי חוק) וכן תשמישי קדושה.
- עיקול מקרקעין: עיקול מקרקעין הרשומים על שמו של החייב, ומכירתם למרבה במחיר. במקרה שהמקרקעין הם בית המגורים של החייב, על הזוכה לדאוג לו לדיור חלופי.
- עיקול בידי צד שלישי: עיקול כלל נכסי החייב המצויים בידי צד שלישי כלשהו, אם המדובר בנכס ממשי, יתרה בחשבון בנק, חוב עתידי או כל נכס שהוא.
- עיכוב יציאה מן הארץ: רשם ההוצאה לפועל מוסמך לעכב יציאתו מן הארץ של אדם, עד לתשלום החוב הפסוק כנגדו. שימוש בסעד זה יהיה רק במקרים בהם מוכח כי היציאה מן הארץ תפגע באפשרות לגבות את החוב, שכן היציאה מן הארץ היא זכות יסוד על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
- הפקעת רישיון נהיגה: בסמכות רשם ההוצאה לפועל להגביל את זכותו של החייב לקבל, להחזיק או לחדש רישיון נהיגה.
- הגבלת חייב מלייסד תאגיד: במקרים שבהם רואים את החייב כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו או במקרה של חוב שמקורו בתשלום מזונות לבן זוגו, לילדיו או להוריו של החייב, רשאי רשם ההוצאה לפועל להגביל את החייב בפעילותו בתאגידים בכל אחד מהאופנים הבאים: הגבלת החייב מלייסד תאגיד; הגבלת החייב מלהיות בעל עניין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, בין אם הדבר נעשה בעצמו או יחד עם אחר או באמצעות אחר.
חייב בהוצל"פ:
אדם שהוגש כנגדו פסק דין או שטר בהליכי הוצאה לפועל יכול לנקוט במספר הליכים:
- התנגדות לביצוע שטר: ישנם שטרות שאינם בני ביצוע. כך, למשל, ניתן להעלות טענת כישלון תמורה מלא כלפי צד ישיר לשטר (אדם שרכש סחורה, שילם עבורה בהמחאה ולא קיבל אותה, יכול לטעון כי אין עליו לפרוע את ההמחאה, אם הוא הוגש באופן ישיר על ידי ספק הסחורה ולא הוסב לצד ג'). במקרה של הגשת התנגדות בפרק זמן של עד 30 יום מהמצאת האזהרה מעוכבים לרוב הליכי ההוצאה לפועל עד בירור העניין בתחילה אצל רשם בית המשפט, ולאחר מכן אם נראה שיש ממש בהתנגדות, על ידי בית המשפט המוסמך.
- טענת פרעתי: טענת "פרעתי" הקבועה בסעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז– 1967 מאפשרת לחייב, הטוען כי מילא אחר פסק הדין שניתן בעניינו או שאינו חייב עוד למלא אחריו, כולו או מקצתו, להגיש בקשה בעניין זה לרשם ההוצאה לפועל, תוך שהחוק מסמיך את רשם ההוצאה לפועל לקבוע אם ובאיזו מידה מוטל עוד על החייב למלא אחר פסק הדין.
- איחוד תיקים: אדם שנפתחו כנגדו תיקי הוצאה לפועל על ידי גורמים שונים, יכול לבקש לאחדם ולשלם סכום חודשי קבוע לממונה על איחוד התיקים, המחלק אותו בין הזוכים השונים. סכום זה נקבע כך שהחוב ישולם במלואו בתוך זמן קצוב.
